תתפלאו, אפילו לבנימין נתניהו יש קשר לטלטלות בניוקאסל

כאשר PIF רכשה את ניוקאסל, ההכנסות המסחריות וההכנסות מימי משחק של המועדון פיגרו משמעותית אחרי אלה של קבוצות "שש הגדולות" בפרמיירליג. אף שההכנסות טיפסו באופן ניכר, מכ-180 מיליון ליש"ט בשנה לכ-330 מיליון ליש"ט, הן עדיין אינן משתוות לאלה של היריבות. בניגוד למנצ'סטר סיטי, שעומדת בפני 115 אישומים על עקיפת חוקי הפייר פליי הפיננסי באמצעות חוזי פרסום ענקיים עם חברות המזוהות עם הבעלים מאבו דאבי, ניוקאסל הסעודית הייתה תחת זכוכית המגדלת של הרגולטורים מהרגע הראשון. ההכנסות הטבעיות אמנם עלו בזכות הסכמי חסות עם חברות סעודיות, אבל הסכומים נדרשו להישאר במסגרת "ערך שוק הוגן". לכן, הצמיחה המסחרית של המועדון הייתה איטית יותר. אף ש-PIF חתמה על עסקאות רווחיות חדשות, בין השאר עם אדידס ו-Front 88, כללי העסקאות עם גורמים קשורים, APT, של הפרמיירליג מחייבים ביקורת קפדנית על חסויות שבהן מעורבות ישויות הקשורות לבעלי המועדון, כדי לוודא שהן משקפות "ערך שוק הוגן". כך נמנעה מסעודיה האפשרות להזרים מיליארדים באמצעות חסויות מנופחות, וניוקאסל נאלצה לאזן את הספרים באמצעות מסחר בשחקנים, כמו כל מועדון פרמיירליג אחר. כעת, שלושה שבועות לפני פתיחת העונה החדשה, המאמן אדי האו כבר אינו מסוגל להתמודד עם המציאות שנוצרה במועדון. האו עוזב את ה"מגפייז" לאחר כמעט חמש שנים על הקווים, תקופה שבה הפך, ככל הנראה, לאחד המאמנים הגדולים בתולדות המועדון במאה השנים האחרונות. הוא הוביל את הקבוצה פעמיים לליגת האלופות והעניק לה תואר ראשון מאז 1969. למעשה, עזיבתו הייתה צפויה עוד לפני פתיחת עונת 2025/26. האו הפך בפועל למנהל הספורטיבי בתקופה שבה לניוקאסל לא היה אחד כזה, וגם לא מנכ"ל קבוע. אלכסנדר איסק נמכר לאחר דרמת קיץ מתישה, והעונה כולה שובשה. לפי דיווחים באנגליה, האו היה מוכן לעזוב כבר אחרי ההפסד 3:2 לברנטפורד בפברואר. ההנהלה שכנעה אותו להישאר, אך בתוך זמן קצר החלו להתפשט שמועות על עתידם של שחקני מפתח כמו גורדון, טונאלי וגימראייש, והפרו את השקט שהיה דרוש לו כדי להתמודד עם רצף האירועים שרדף אותו לאורך שנותיו במועדון.

בנוסף, עלו טענות שלפיהן האו לא חזר לעצמו מאז שסבל מדלקת ריאות. הוא אושפז באפריל 2025 ובילה ארבעה לילות תחת השגחה רפואית צמודה. ייתכן שפשוט לא קיבל את הזמן הדרוש להתאוששות, גופנית ובעיקר נפשית, מאותה תקופה קשה, ולכן החליט שאין לו עוד את הסיבולת להתמודד עם עונה נוספת כמו זו שעברה. ניוקאסל אמנם הייתה פעילה בשוק ההעברות בקיץ, כשהמהלכים הובלו על ידי המנהל הספורטיבי החדש רוס ווילסון. למנהל הכדורגל המנוסה יש רקע מוכח באיתור ובהחתמה של יהלומים בלתי מלוטשים. הוא עשה זאת בווטפורד, האדרספילד, נוטינגהאם פורסט, גלזגו ריינג'רס וסאות'המפטון. העסקים של ניוקאסל שיקפו זאת: אוון ז'אואן, אלאדג'י במבה, שון סטיר ובאזומאנה טורה הגיעו תמורת 111 מיליון ליש"ט בסך הכול, כשהמועדון משקיע מחדש את הכסף שהתקבל ממכירותיהם של טונאלי וגורדון. אלא שהשחקנים החדשים עדיין אינם ברמה של אלה שהם מחליפים בסגל של ניוקאסל, ויש להם עוד הרבה מה להוכיח ולהתרגל לאופיו התובעני של הכדורגל האנגלי. אלה גם לא היו מה שניתן לכנות "החתמות של האו", וכנראה שגם לכך היה חלק בהחלטתו לעזוב. על פניו, מה ששכנע לבסוף את מאמן ניוקאסל לפרוש מתפקידו היה ההפסד 4:1 לבריסטול סיטי מהצ'מפיונשיפ במשחק הכנה. הנהלת המועדון הצליחה למנות מחליף במהירות, ככל הנראה משום שכבר הבינה לפני כמה חודשים שהאו הגיע לקצה גבול היכולת שלו. מתיאס יאיסלה הוא המאמן שיקבל את הפיקוד. כמו האו, גם הוא עבר לאימון בגיל צעיר מאוד לאחר קריירת משחק צנועה כבלם. בגיל 38 הוא יהפוך למאמנה של ניוקאסל, כאשר גם לו וגם למועדון יש לא מעט מה להוכיח.

יאיסלה, יליד דרום גרמניה, אימן את אל-אהלי בליגה הסעודית המקצוענית. ה"רויאלס" הם אחד המועדונים שנמצאים בבעלות רוב של PIF. בלם העבר שיחק בהופנהיים בליגות הנמוכות בגרמניה לפני שקיבל הזדמנות כעוזר מאמן בברונדבי הדנית. לאחר שנתיים בדנמרק הוא "נחטף" ונטמע במכונת הכדורגל של רד בול, כחלק ממערך רד בול לייפציג. כעבור 18 חודשים, לאחר שחזר למערך הרב-מועדוני כמאמן קבוצת עד גיל 18 של רד בול זלצבורג, קודם יאיסלה לקבוצת הבוגרים של זלצבורג, עבר דרך חממת הפיתוח ליפרינג, ומהר מאוד מונה למאמן רד בול זלצבורג כיורשו של ג'סי מארש. מערכת רד בול אמנם שנואה על אוהדי כדורגל רבים, אך הפכה למסלול פורה עבור שחקנים צעירים. יאיסלה אימן בעבר את בנימין ששקו, קארים אדיימי וגם את אוסקר גלוך. חלק מהצלחתה של רד בול נובע מהתפיסה האחידה שלה בנוגע לאימון ולניהול, שבה פיתוח כישרונות בהתאם לאסטרטגיה ברורה תופס מקום מרכזי. מאמנה החדש של ניוקאסל מעדיף עקרונות משחק על פני גישה מערכתית נוקשה, ויודע לעבוד עם צעירים לא מוכרים. יאיסלה בנה רקורד מרשים באוסטריה לפני שעזב את זלצבורג לטובת ג'דה לפני שלוש שנים. הוא זכה פעמיים בבונדסליגה האוסטרית, ובהדרכתו זכתה אל-אהלי פעמיים בליגת האלופות של אסיה, לאחר שניצחה בשני משחקי גמר יריבות יפניות. בסגל שלו שיחקו ריאד מחרז, פרנק קסייה, אדוארד מנדי, אייבן טוני וגם חברו לשעבר בהופנהיים, רוברטו פירמינו. כעת יאיסלה מקבל לידיו את המשימה להצליח עבור סעודיה על הבמה הגדולה ביותר, עם קבוצה צעירה יותר שעברה טלטלות רבות. אם יצליח לשחזר את הישגיו של האו במציאות הכלכלית והגיאו-פוליטית הנוכחית, זה יהיה הישג מרשים במיוחד עבור המאמן הגרמני הצעיר.

קרא את הכתבה המלאה במקור